דני ססלר

. מאה שנות בדידות נדמה לי שהשעה היתה "שעת אחר הצהריים המוקדמות", שעה בה הוטבעתי ע"י אימי לשתות-קפה-ועוגה-זה-טוב-זה-הזמן-וככה-זה-נהוג. היא נהגה לארוב לי בקצה המסדרון ותפסה אותי, כילד מתעורר משנת אחר-הצהריים המתוקה, עדיין לא ערני מספיק כדי לזהות סכנות ורחשי סביבה…

משהו קטן ליום הזיכרון הזה וההוא  כבר יותר מ-100 שנה אנחנו נלחמים בפלשתינאים ולא יכולים להם. אנחנו מאד רוצים לנצח אותם (שלא לומר "לפתור את הבעיה") ולא יכולים. גם בימים אלה בעזה, לא ננצח אותם. נהרוג בהם, כן. לא ננצח.…

הבוקר, כשישבתי בקפה שמעתי קול מהשולחן הסמוך. אדם צעיר (25-30) נאנח בקול רם כששובל של מעמסה עטף את האנחה. תוך כדי נשיפת האוויר מפיו הוא מלמל באוזני האישה שישבה לידו – אהובתו, אני מנחש: "אני חי. למרות שהורי מנעו ממני חמצן כשהייתי…

בשנות ה-60 המוקדמות הצילום הזה הוצב בחלון הראווה של "פוטו מרדכי", ברחוב הרצל בחיפה (מימין לקולנוע אורה). זה היה צילום "גדול", לפחות יחסית לגובהי בימים ההם. הוא היה, עד כמה שאני זוכר, שעון על זכוכית חלון הראווה וייצג כנראה את…

"שירי מוות" הם חלק בלתי נפרד מן המורשת הפיוטית של יפן. לחרק הקטן אין כל קשר למורשת הפיוטית של יפן ולא ל"שירי המוות". לחרק הקטן יש קשר ל-141 הדפים של הספר "שירי מוות", שנסגרו עליו. בטעות, אלא מה.  

יהודים. או סגן אחד שעבר ארבע שורות לאחור ביום חורף קר והתיישב ליד חברו הסגן אלוף, לא סיפור גדול. בצילום אישתי ואני עומדים תחת השלט "ארבייט מאכט פריי". טרייזינשטאט. היה קר. אני לבשתי את מעיל הצמר של אבי המת (אז הוא…

מעניין איך תהיה הפגישה עם אחותי המפגרת (בעלת הפיגור השכלי) שמעולם לא פגשתי… ?